חידות חקלאיות לטו בשבט
משה אוסייד שבט, תשפה12/02/2025תקומת ישראל בארצו קשורה קשר עז בשיבה אל עבודת האדמה, החל בעלייה הראשונה והקמת המושבות ואחר כך בייסוד הקיבוצים והמושבים החקלאיים. לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר מן התנ"ך ומספרות חז"ל, ורבות מן המילים העתיקות שבו לשדות בחקלאות העברית החדשה
תגיות:חקלאותחידותטו בשבט
החידות המופלאות נשלחו אלינו והן מאת משה אוסי- [email protected] 09-8335016
1. מהו כְּרָב?
א. להב החרמש
ב. חלקה לגידול כרוב
ג. שדה המצוי במנוחה לצורך השבחה
ד. שמו של צמח התבלין קימל בספרות חז"ל
כרב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כרב מקורה בארמית התלמוד. צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.
2. אֲפָר הוא:
א. צורה אחרת של אֵפֶר
ב. אדמה מפוררת
ג. שילוב בין אבק ועפר
ד. אחו
אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").
3. נִיר במקורות אינו:
א. שטח פתוח
ב. שדה שנחרש
ג. תלם מעובד
ד. חריש
נִיר במקורות אינו שטח פתוח.
בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש.
בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש), זֶרַע (שדה זרוע).
ראו עוד: עבודת האדמה.
4. עידית היא:
א. הגבול שעדיו השדה מגיע
ב. אדמה משובחת
ג. אדמה גרועה
ד. שטח בבעלות החקלאי
עידית היא אדמה משובחת.
ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה).
בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך.
ראו עוד: עבודת האדמה.
5. מניין לנו חקלאות?
א. חֲקַל הוא שדה בארמית
ב. חֶלְקָה בשיכול אותיות
ג. ממילה פרסית
המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה).
בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.
6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?
א. גְּדֵרָה
ב. עֲזֵקָה
ג. עֲרֵבָה
ד. שְׁדֵמָה
ה. שְׁדֵפָה
המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות.
בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת.
גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן; עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו; שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם; שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).
7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?
א. גַּחֲלוֹן
ב. מַקְמֶקֶת
ג. פַּקֶּלֶת
ד. חֲלַגְלוּגָה
חֲלַגְלוּגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח.
חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה.
גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת.
מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם.
פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.
8. איזו מושג אינו חקלאי?
א. גָּפִיר
ב. גָּרִיד
ג. מָרִישׁ
ד. עָדִיר
מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ.
מָרִישׁ משמעו קורת עץ.
שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל: גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגפרית נגד מזיקים); גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה; עָדִיר – פעולת העידור.
9. מה ההפך של אָפִיל?
א. בַּכִּיר
ב. לַקִּישׁ
ג. מֵאִיר
ד. מֻבְחָר
ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר.
אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל.
לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל.
10. איזו מילה אינה מן המקרא?
א. בוסתן
ב. גינה
ג. כרם
ד. מטע
ה. מִקְשָׁה
ו. פרדס
ז. שדה
המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן.
בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד. שאר המילים מופיעות בתנ"ך:
גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו); כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם"; מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל); מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו); פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת); שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).
11. איזו מילה אינה קיימת?
א. חֶרְמֵשִׁית
ב. מַבְצֵרָה
ג. מַגּוֹב
ד. מַגְרוֹפִית
ה. אַסֶּפֶת
המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים).
שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים: חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן-שושן במשמעות 'חרמש קטן'; מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים; מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה; מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.
12. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?
א. סיקול
ב. תיחוח
ג. הוֹבָרָה
ד. לְחִיכָה
לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית.
לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד).
המילים האחרות קשורות לחקלאות: סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים. בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה. הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.
הוסף תגובה

עוד ממשה אוסי
עוד בנושא חגים וזמנים